#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. א האם אבל מותר בדברי תורה. ומה יעשה אם רבים צריכים לו?	אבל אסור בדברי תורה. ואם היו רבים צריכים לו אינו נמנע ונכנס לבה&quot;מ ודורש, אבל לא יעמיד מתורגמן אלא אומר לאחר והוא לוחש למתורגמן. (בירושלמי ר&quot;ל מתיר לאבל ללמוד וע&quot;ש עוד התרים.)	מועד קטן כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. ב האם אבל מניח תפילין, והאם חולץ (בבאו פנים חדשות). וכיצד הלכה?</p>	"<p dir='rtl'>לר""א ג' ימים הראשונים אינו מניח תפילין מג' ואילך וג' בכלל מניח ואם באו פנים חדשות אינו חולץ, וטעם ב' ימים שהם עיקר אבלות דכתיב ""ויתמו ימי בכי אבל משה"" שני ימים. ר' יהושע אומר שרק ביום הראשון אינו מניח שעיקר אבלות יום אחד דכתיב ""ואחריתה כיום מר"" {ומשה שאני דתקיף אבליה ור""א סובר שעיקר מרירא חד יומא} ואם באו פנים חדשות חולץ.</p><p dir='rtl'>אמר עולא הלכה כר""א בחליצה וכר""י בהנחה, ולשיטתו ביום ב' מניח כר""י אבל חולץ שהרי לר""א אינו מניח כלל ביום ב'. ולרבא כיון שהניח שוב אינו חולץ.</p>"	מועד קטן כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: א אלו ד' הלכות שנינו כאן חלוקה בין ג' ימים הראשונים לשאר ימים (מלאכה, בית האבל, שלום, מקום קרוב [תפילין])?	ג' ימים אסור במלאכה ואפ' מתפרנס מהצדקה, אח&quot;כ עושה בצנעה בתוך ביתו והאשה טווה בפלך בתוך ביתה.</p><p dir='rtl'>ג' ימים אינו הולך לבית האבל, לאחר מכאן הולך ויושב במקום המתנחמים ולא המנחמים.</p><p dir='rtl'>ג' ימים אסור בשאילת שלום, מכאן והילך אם שאלו עונה להם ולאחר שבעה שואל כדרכו.</p><p dir='rtl'>לדעת חכמים בא ממקום קרוב מונה עמהם.</p><p dir='rtl'>[לעיל גבי תפילין לדעת ר&quot;א שרק ביום ג' מותר.]	מועד קטן כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: ב האם אבל מותר בשאילת שלום והאם שואלים בשלומו?	הוא עד ג' אפ' שאלו אותו אינו עונה אלא מודיעם שהוא אבל, לאחר ג' יכול לענות אם שאלו אותו, ולאחר ז' שואל כדרכו. ומפני כבוד רבים לעולם מותר כמעשה דר&quot;ע. (וע' במסכת שמחות סוף פרק עשירי שביהודה היו שואלים בשבת שאין אבלות בשבת ולכאורא אנשי גליל יחלקו).</p><p dir='rtl'>אחרים לשאול אותו אסורים כל ל' שהוא אינו בשלום, ועל אביו ואמו כל י&quot;ב חודש. ובירושלמי איתא שיש מקומות שנהגו לשאול בשלום האבל בשבת ויש מקומות שלא נהגו לשאול	מועד קטן כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: ג עד מתי מנחמים באביו, אחיו, מתה אשתו ונשא אשה אחרת?</p>	"<p dir='rtl'>באביו עד י""ב חודש אם מצאו מדבר עמו תנחומים, ולאחר מכאן רק מן הצד. באחיו עד ל' מדבר תנחומים ואח""כ מהצד.</p><p dir='rtl'>מתה אשתו ונשא אשה אחרת אינו רשאי להכנס לביתו לדבר עמו תנחומים, מצאו בשוק אומר לו בשפה רפה ובכובד ראש.</p>"	מועד קטן כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: ד אבל שלא היה עם האחים מתי מונה לעצמו ומתי עמהם, וכיצד הלכה?</p><p dir='rtl'>ומה הדין אם הלך גדול הבית לבית קברות?	בא ממקום רחוק - לעולם מונה לעצמו. </p><p dir='rtl'>בא ממקום קרוב (תוס' י' פרסאות) - לחכמים ג' ימים הראשונים מונה עמהם לאחר ג' מונה לעצמו. ר&quot;ש אפ' ביום שביעי מונה עמהם והוא שמצא מנחמים אצלם, בננערו לעמוד ספק. וכל הנ&quot;ל דוקא שגדול הבית עמהם (ואם לאו לעולם מונה לעצמו). רב חסדא ור' יוחנן פסקו כר&quot;ש ורב נחמן פסק כחכמים, והלכה כר&quot;ש שהלכה כדברי המיקל באבל.</p><p dir='rtl'>הלך גדול הבית לבית הקברות אם בא (הגדול) ביום ג' מונה עמהם ואם לאו מונה לעצמו (ורבו כאן הפירושים).	מועד קטן כא:		
